כוויה היא פגיעה בעור בעקבות מגע עם חום, אש, חומר כימי או קרינת שמש. הכוויות מחולקות ל-3 קבוצות:
- כוויה דרגה 1 – בה רק השכבה החיצונית של העור, האפידרמיס, נפגעת. כוויה מדרגה זו נחשבת לרוב כמחלת קיץ, היות והיא בדרך כלל נגרמת מחשיפה ממושכת לשמש או חשיפה קצרה לחום ומתבטאת באדמומיות ונפיחות קלה.
- כוויה דרגה 2 – פגיעה מעט יותר קשה, כאשר מלבד האפידרמיס, גם השכבה הפנימית יותר, הדרמיס, נפגעת. כוויה זו נגרמת מחשיפה קשה יותר לחום, ומתבטאת בעור לח ושלפוחיות. משלב זה עלולה להיווצר צלקת.
- כוויה דרגה 3 – פגיעה קשה מאוד, שחודרת את כל שכבות העור ופוגעת ברקמה התת עורית. פגיעה כזו נגרמת בדרך כלל כתוצאה מאש ישירה או מחום עז וגורמת לעור להיראות מחוספס ונוקשה. כמו כן, קיימת פגיעה בקצוות עצבים הגורם לתחושת נימול או אפילו לאבדן תחושה באזור.
- כוויה דרגה 4 – הפגיעה הקשה ביותר כתוצאה מכוויות, שמגיעה עד שכבת השרירים. כוויה מסוג זה פוגעת בגידים, רצועות ויכולה להגיע אף לעצמות. האזור הפגוע נראה מפוחם, ויש הרס אדיר של העצבים באזור המוביל לחוסר תחושה כללי. נפגעי כוויה זו אמנם לא ירגישו כאב, אך מדובר ללא ספק במצב רפואי קשה ביותר.
מידע נוסף באתר כוויות burn.org.il
סיבוכים
מלבד הכאב הרב ותחושת חוסר הנעימות, כוויה לא מטופלת עלולה להסתבך. הפגיעה השכיחה והבולטת ביותר במצבי כוויה היא צלקת. מלבד הנזק האסתטי, עלול להיגרם גם נזק ליכולת התנועה, במיוחד אם הכוויה עמוקה ופגעה בשרירים או שנגרמה באזור מפרקים.
אחד הסיבוכים העיקריים של כוויה הוא זיהומים. הפגיעה בעור גורמת להרס המחסום הטבעי של הגוף עם העולם החיצוני, וחיידקים יכולים להיכנס פנימה בקלות ולגרום לזיהומים. זיהומים אלה יכולים להיות מקומיים או להפוך לסיסטמיים לאחר שהזיהום חדר לזרם הדם.
סיבוך נוסף הוא אבדן נוזלים שכתוצאה ממנו נגרם שוק היפוולמי. בעקבות הפגיעה בעור ובכלי הדם, נוזלים רבים עלולים לברוח החוצה ולהוביל להקטנה משמעותית בנפח הדם. הירידה בנפח הדם נקראת שוק היפוולמי, וכתוצאה מכך הדם הופך לצמיגי יותר, הלב לא מצליח לספק מספיק דם לרקמות השונות וקיימת פגיעה חמורה באיברים שונים.
בעיה נוספת העלולה להיגרם היא דווקא היפותרמיה – תת חום. כתוצאה מהפגיעה במחסום של העור, חום עלול לברוח החוצה והגוף יסבול מתת חום. כך ניתן להגיע למצב אירוני שבו פגיעה שנגרמה מחום מובילה בסופו של דבר לתת חום.
טיפול בכוויות
טיפול בסיסי
במקרים של כל סוגי הכוויות, יש לתת טיפול ראשוני מהיר עוד לפני ההגעה לבית החולים. הטיפול הראשוני כולל קירור האזור בעזרת מים, שימוש במרכיבי ערכת עזרה ראשונה, – משחה כמו אלוורה או קרם לחות לשמירה על לחות האזור וחבישה בתחבושת המיועדת לכך על בסיס חומרים שונים או וזלין. אם מופיעות שלפוחיות יש לכסות אותן בעדינות ולהקפיד לשמור עליהן שלא יתפוצצו מחשש לזיהומים.
מה אסור לעשות?
קיימים מיתוסים מסויימים בנוגע לטיפול בכוויות שכמובן אינם נכונים. אין לטפל בכוויה בקרח, אלא מספיק להשתמש במים מהברז. לא מומלץ למרוח על אזור הכוויה לבן, משחת שיניים או תרופות סבתא אחרות.
כמו כן אין לחבוש את אזור הכוויה עם גזה רגילה, בגלל החשש להידבקויות וקריעת העור. יש לזכור שבמצב של כוויה העור רגיש מאוד, וטיפול לא נכון עלול להזיק יותר מאשר להועיל.
טיפול מתקדם
במקרים של כוויות קשות יותר, יש לספק טיפול מתקדם יותר. בתחילה, רצוי לתת עירוי נוזלים במטרה להחזיר את הנוזלים שאבדו כתוצאה מהכוויה.
לאחר מכן, מספקים טיפול אנטיביוטי למניעת הזיהומים השונים (למשל, משחות אנטיביוטיות, פרופוליס וכדומה). כמו כן, חשוב לשמור על האזור סטרילי וחבוש היטב באמצעות תחבושת מתאימה, על מנת למנוע את הסיבוכים השונים שנגרמים כתוצאה מאבדן פעולתו הטבעית של העור.
הטיפול המתקדם ביותר המשמש לכוויות מדרגות קשות הוא טיפול כירורגי להחלפת העור הפגוע בעור תקין. טיפול זה נפוץ בעיקר בכוויות נרחבות מדרגה 3 ומעלה.
ראו גם:
צריבת מדוזות
>
