פסיכיאטר הוא רופא שמתמחה בהפרעות נפשיות ויכול להעריך את המצב הנפשי, כמו גם את ההיבטים הגופניים שבהפרעה פסיכולוגית. לעיתים מתבלבלים בין פסיכיאטר לבין פסיכולוג. בעוד שיש קווי דמיון רבים, ישנם גם הבדלים חשובים. מכיוון שפסיכיאטרים מחזיקים בתואר ברפואה, הם רשאים לרשום תרופות למטופלים, לבצע בדיקות גופניות ולהזמין בדיקות אבחון.
פסיכולוגים לעומתם אינם רשאים לתת מרשמים תרופתיים למטופלים. פסיכיאטרים ופסיכולוגים לרוב עובדים כחלק מקבוצה של עוסקים בתחום בריאות הנפש הכוללת גם רופאים נוספים ועובדים סוציאליים.
תחום הפסיכיאטריה מחולק למספר תתי תחומים:
- פסיכיאטריה של התמכרויות
- מבוגרים
- ילדים ומתבגרים
- פסיכיאטריה דחופה
- בעיות למידה
- הפרעות עצביות בהתפתחות
- נוירופסיכיאטריה
- פסיכיאטריה ארגונית
- פסיכיאטריה משפטית – הפסיכיאטר משמש כעד מומחה למערכות משפט שונות על לצורך הערכה של מצבו הנפשי של הנאשם וכותב חוות דעת רפואית לגביו.
טיפול פסיכיאטרי – סוגים
פסיכיאטרים משתמשים במגוון טיפולים וביניהם פסיכותרפיה וטיפול תרופתי. פסיכותרפיה כוללת תקשורת בין מטופל לבין מטפל כשהמטרה המרכזית היא לשלוט או להעלים תסמינים שליליים כדי לשפר את רמת התפקוד. הטיפול יכול להימשך פגישות ספורות ויכול גם להתפרש על פני זמן רב.
טיפול תרופתי יכול לתרום לאיזון של תפקודיים מנטליים שמעורבים בהפרעות נפשיות. לרוב משלבים בין טיפול תרופתי לטיפול פסיכולוגי. המטופל אמור להיפגש עם המטפל אחת לתקופה קצובה על מנת לבחון את ההשפעה של הטיפול התרופתי ובמקרה שהטיפול אינו עונה על הציפיות, ישתנה את המינון או שיוחלף הטיפול התרופתי. ראוי לציין שבניגוד למקצועות אחרים בתחום הרפואה, פסיכיאטר רשאי לתת טיפול תרופתי ללא אישור המטופל.
טיפולים נוספים הניתנים על ידי פסיכיאטרים כוללים טיפול בשוק חשמלי (הליך שמערב הצמדה של אלקטרודות חשמליות למוח כדי לטפל בדיכאון חריף שאינו מגיב לטיפולים אחרים) וטיפול באור לצורך טיפול בדיכאון עונתי.
הצד האחר של פסיכיאטריה
הצד האפל שבשימוש בפסיכיאטריות נצפה במשטרים טוטליטריים בעבר, בהם תרופות פסיכיאטריות היו כלי לדיכוי של מתנגדי משטר. ברוסיה הסובייטית מתנגדי משטר רבים נשלחו למוסדות פסיכיאטריים שנוהלו על ידי הממשלה, ובחלקם נערכו ניסויים אכזריים בכלואים.
בסין ישנה שיטה לאבחון הפרעות נפשיות הקרויה CCMD שאיננה מקובלת על הממסד הפסיכיאטרי העולמי ומאפשרת לכלוא מתנגדי משטר במוסדות פסיכיאטריים. כלומר הסכנה הטמונה היא ניצול התחום לאינטרס של קבוצות שנמצאות בעמדות כוח כנגד קבוצות שמתנגדות להם, בעוד שהטיפול הפסיכיאטרי אמור להינתן על מנת לעזור ולשפר את איכות חייהם של אנשים הנמצאים במצוקה. אלה שנותנים את הטיפול אמורים לחשוב בראש ובראשונה על טובת המטופל.
בעולם המערבי ישנם מתנגדים רבים לטיפול פסיכיאטרי למשל, תנועת האנטי-פסיכיאטריה שראתה בתפישת עולם לא מקובלת כדבר שאיננו מחלה והתנגדה לשימוש בתרופות לצורך טיפול. כיום גם קיימים כתות וארגונים שונים שמתנגדים לפסיכיאטריה, חלקם מתוך אינטרס בקידום של שיטות אחרות. אחרים מתנגדים לכך שבעצם קיים ניסיון לשמר את ההצלחה הכלכלית של חברות התרופות בכל מחיר, כלומר לצורך שימור ההצלחה הכלכלית, ישנו שיווק של תרופות שלעיתים כלל אינן חיוניות למטופלים מצד חברות התרופות.
כיוונים עתידיים
מספרם של המאושפזים במוסדות פסיכיאטריים הולך ויורד בזכות פיתוח טיפולים תרופתיים שהוכחו כיעילים, פיתוח שירותי רווחה ושיפור בסובלנות הציבור למטופלים, ובכך מתאפשר שיקום במסגרת הקהילה. סובלנות זאת באה לידי ביטוי גם בסדרות וסרטים חדשים שיצאו לאקרנים בהם תופעות המצריכות טיפול פסיכיאטרי כבר אינן נחשבות לדבר מוקצה ושלילי אלא לדבר נורמלי למדי.
הדרישה לפסיכיאטרים צפויה לגדול בצורה משמעותית בשנים הקרובות ככל שהמודעות לגבי הפרעות נפשיות גדלה. כיום קיימת הבנה עמוקה יותר לחיבור שבין גוף ונפש והכרה בכך שמצוקה נפשית באה לידי ביטוי בתסמינים גופניים, כך שכאשר נצפים תסמינים גופניים בעייתיים, כדאי לאתר מהו המקור הנפשי אליהם.
שני תתי תחומים ספציפיים בהם הצורך בפסיכיאטרים יגדל באופן מיוחד הוא פסיכיאטריה גריאטרית (עקב התארכות תוחלת החיים והצורך בפיתוח של כלים שימושיים לאוכלוסייה המבוגרת בשלב ההולך ומתארך של הזקנה) ופסיכיאטריה של ילדים.
>
