מהי בצקת?

בצקת הינה הצטברות נוזל חופשי ברקמות הגוף. ההסתמנות הקלינית תלויה בגורמים לבצקת, מיקומה וחומרתה. בהתאם, הביטוי הקליני יכול לנוע מבצקת קלה כמו במצב של בצקת סביב לקרסוליים לאחר עמידה ממושכת ועד לבצקת ריאות, שהינה מצב מסכן חיים.

הבצקת נובעת מהפרעה באיזון הכוחות והלחצים שבין נימי הדם והלימפה לבין רקמות הגוף וכתוצאה שיבוש בזרימה המתמדת הקיימת בין מדורים אלה. הפרשי הלחצים בין המדורים ומידת חדירות כלי הדם והלימפה יקבעו את כיוון ועוצמת זרימת הנוזלים.

יש לזכור כי הבצקת היא סימפטום ולא מחלה בפני עצמה. בצקת נרחבת, עלולה להעיד על מחלה מערכתית ויש לבצע בירור מקיף בכדי לאבחן את הגורם. בצקת הנובעת מנזק לצינורות הלימפה וכתוצאה הצטברות נוזל לימפתי ברקמה, נקראת לימפאדמה.

הסיבות לבצקת

בצקת יכולה לבטא מחלה מערכתית או לקות מקומית. אי ספיקה בניקוז וורידי או חסימה בניקוז לימפתי הן ביטוי של לקות מקומית או אזורית. סיבות מקומיות נוספות הן פקקת בוורידים עמוקים, DVT (Deep vein thrombosis), זיהום בעור (Cellulitis), תגובה אלרגית (למשל במקרי עקיצה) וכוויות.

הגורמים לבצקת מערכתית שונים ומגוונים וכוללים בין השאר אי ספיקת לב ו/או מסתמי הלב, אי ספיקת כליות, שחמת של הכבד/ אי ספיקת כבד, הפרעות הורמונליות שונות, הפרעה ביצור/ ספיגה של חלבונים ותופעות לוואי של תרופות.

תרופות שכיחות הגורמות לבצקת הן קורטיקוסטרואידים, תרופות להורדת לחץ דם (כגון חוסמי תעלות סידן) ותרופות ממשפחת מדכאי הדלקת שאינם סטרואידים (NSAID- (Non Steroidal Anti Inflamatory Drug.

הסיבות השכיחות ללימפדמה בעולם המערבי הן מצב לאחר קצירת בלוטות למפה כחלק מטיפול ואבחון מצבים ממאירים וסיבוכים מקומיים לאחר טיפול בקרינה.

סימפטומים וסימנים לבצקות

הביטוי הקליני של בצקת הינו מגוון ותלוי במיקומה, סיבתה וחומרתה. במקרה של גורם מערכתי, הסימפטומים והסימנים עלולים לכלול נפיחות בגפיים (עליונות ותחתונות), תפיחות הפנים והעפעפיים, נפיחות בטנית (מיימת) ודופן הבטן, קוצר נשימה ורעב לאוויר, גודש בוורידי הצוואר, שינויים במצב ההכרה ועוד.

במקרה של אי ספיקה וורידית נראה במקרים רבים, מראה טיפוסי של וורידים מורחבים ובולטים תחת עור הגפיים התחתונות. במצבים ממושכים עלולים להופיע שינויים ניווניים ברקמת השומן התת עורית ובעור כמו שינויים במרקם העור וצבעו (הופך כהה יותר, תופעה הנקראת 'פיגמנטציה'), ואף סיכון לפתח פצעים בעור שאינם נרפאים בנקל.

כאשר הרקע לבצקת הינו פקקת בוורידים העמוקים, הגפה תהיה נפוחה כואבת ורגישה וכאשר הרקע הוא זיהום נוכל להבחין באודם המלווה בחום מקומי.

דרכים לטיפול בבצקת

טרם קביעת טיפול, חיוני לאבחן את הגורם לבצקת שכן מצב זה יכול להעיד על מצב מסכן חיים כמו אי ספיקת לב. הטיפול מכוון לגורם לבצקת ונובע ממיקומה.

במקרים של בצקת מקומית קלה בגפיים מומלץ טיפול תנוחתי כמו הרמת רגליים בעתות מנוחה, הימנעות מעמידה ממושכת, ולבישת גרביים אלסטיים.

במקרים של בצקת משמעותית בגפיים קיים טיפול מכני באמצעות מכשירים החולבים את הגפה ודוחקים את הנוזל החופשי ברקמה בחזרה למחזור הדם והלימפה (כדוגמת מכשיר הלימפה פרס לטיפול בלימפאדמה).

במקרים הנובעים מאי ספיקה וורידית בגפיים התחתונות, קיימים היום מגוון טיפולים בהתאם לחומרת אי הספיקה, אשר כוללים הזרקות קצף בהנחית אולטרה-סאונד, ניתוחים מונחי גלי רדיו או לייזר ועד הוצאת הוורידים על ידי ניתוח (Varicose vein stripping).

כאשר הגורם לבצקת הוא מערכתי, יש למקד את הטיפול בגורם ולאו דווקא בסימפטום. תלונות החולה וממצאי הבדיקה הפיזיקלית, יכוונו את הרופא לגבי הגורם לבצקת. הרופא לעיתים ייעזר בבדיקות מעבדה כמו ספירת דם, תפקודי כליה, תפקודי כבד, רמת מלחים בדם, רמת חלבון בדם, תפקודי בלוטת התריס ובדיקות אחרות, בהתאם לממצאים בבדיקה הפיזיקלית.

בנוסף, מומלץ על שינויים תזונתיים כגון הגבלת צריכת המלח בדיאטה ונטילת תרופות משתנות.

>