מרפק טניס

מרפק טניס הוא הפרעת השלד-שריר השכיחה ביותר הפוגעת באזור המרפק. השם הרשמי של פגיעה זו הוא דלקת של עילית העלי הצידי ובאנגלית: Lateral epicondylitis. חשוב מאוד לציין, כי יש משהו מטעה בשמה העממי של הפגיעה וזאת כיוון שרוב המקרים של מרפק טניס לא נגרמים כתוצאה ממשחק טניס. עם זאת, רוב רובם של שחקני הטניס המקצועיים סובלים או יסבלו מהבעיה.

במרפק טניס, נפגע הגיד האחראי על המתיחה של כף היד והאצבעות באזור החיבור לחלקה החיצוני של עצם ההומרוס באזור המרפק. באופן עקרוני, כל אדם בכל גיל שהוא עלול לסבול ממרפק טניס, אך רוב המקרים מתרחשים בקרב בני ארבעים עד חמישים.

מה הם הגורמים למפרק טניס?

מרפק טניס שייך למשפחת הפציעות המתרחשות על רקע מאמץ נשנה, המתפתחות באופן הדרגתי על רקע עומס יתר. במקרה של מרפק טניס, מדובר בעומס יתר שנוצר בעקבות תנועות מתיחה לאחור של כף היד והאצבעות שמתרחשות שוב ושוב. ישנם מספר ענפי ספורט בהם שכיחות תנועות מתיחה לאחור של כף היד והאצבעות מלבד טניס כשבין היתר מדובר במטקות, סקוואש ובדמינטון.

בנוסף לכך, במקרים רבים הפגיעה מופיעה על רקע הרמה והנחה של בלוקים בתעשיית הבנייה, הקלדה במשך שעות ארוכות באופן קבוע, נשיאה של סלים כבדים ועוד. כמו כן, לא אחת הבעיה מתפתחת בעקבות מאמץ חד פעמי באופן חד ולא על רקע מאמץ חוזרני. כמובן שבחלק מהמקרים מדובר בשילוב בין מאמץ חוזרני למאמץ חד ופתאומי.

במשחק הטניס, טכניקה שגויה של מכת יד אחורית עשויה להוביל לפציעה זו ובנוסף לכך, בחירה במחבט שאינו מתאים למידת כף ידו של השחקן עשויה להגדיל את הסיכוי לסבול ממרפק טניס.

מה הם התסמינים של מרפק טניס?

התסמינים של מרפק טניס כוללים כאבים מקומיים באזור החיצוני של מפרק המרפק וקושי לבצע מטלות פשוטות כמו לדוגמה לחיצת יד או פתיחה של דלת. בזמן מאמץ של הגיד המותח את האצבעות וכף היד, הכאב נוטה להתגבר. התסמינים של מפרק טניס לא אחת מזכירים תסמינים של בעיות אחרות. כך לדוגמה לכידה של עצב הרדיאל באזור המרפק או פריצת דיסק צווארי עם לחץ על שורש עצב, יכולות בהחלט לבוא לידי ביטוי באופן דומה למרפק טניס.

מרפק טניס יכול להשפיע על הסובלים ממנו במשך מספר שבועות בלבד, אך ישנם גם לא מעט אנשים הסובלים מהתופעה במשך שנים. משך הזמן שבו הבעיה נוכחת משתנה בהתאם למידת החומרה של הנזק ולאיכות תהליך השיקום שעבר המטופל.

כיצד מאבחנים מרפק טניס?

המפתח להחלמה מהירה ממרפק טניס הוא אבחון מדויק ומהיר של הבעיה. ישנן מספר בדיקות המאפשרות לאבחן את הבעיה כשבין היתר מדובר במתיחה לאחור של האצבע האמצעית מול התנגדות, בדיקת מילס (מתיחה של אצבעות הנבדק לאחור כשידו מושטת לפנים) ומישוש של נקודת החיבור של הגיד. כמו כן, יש לבצע אבחנה מבדלת בין מרפק טניס לבין בעיות אחרות שהיו יכולות לבוא לידי ביטוי באותו האופן מבחינה קלינית, בין היתר באמצעות צילום רנטגן.

כיצד מטפלים במרפק טניס?

בדרך כלל הטיפול הראשוני שיוענק למטופל יהיה שמרני בעיקרו, כשמטרת הטיפולים השמרניים היא לחזק את השרירים הפושטים ולהפחית את מידת החומרה של הכאב. הטיפול השמרני כולל שימוש בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים, ביצוע תרגילי מתיחה וחיזוק של השרירים הפושטים, שימוש בחבק סביב לאמה, על מנת לשנות את חלוקת העומסים בין שרירי האמה ועוד.

לעתים, תישקל האפשרות להזריק סטרואידים לאזור הכואב ורק במקרים החמורים ביותר שוקלים את האפשרות הכירורגית. הטיפולים הכירורגיים המוצעים לסובלים ממרפק טניס כוללים הארכה של השריר פושט שורש היד החישורי, ניתוק של הגיד המשותף או הטריה של החלקים המנונים של הגיד המשותף וחיבור מחדש של הגיד לעצם הזרוע. האופציה הכירורגית נשקלת לרוב רק לאחר שנה שבה התנסה החולה בטיפולים שמרניים.

>