סיבה נפוצה לכאבי צוואר, כתפיים וידיים היא פריצת דיסק צווארי. התסמינים עשויים לכלול כאב עמום או חד בצוואר או בין השכמות, המקרין לאורך הזרוע אל היד או האצבעות, או חוסר תחושה או עקצוץ בכתף או בזרוע. תנוחות או תנועות מסוימות של הצוואר עלולות להגביר את הכאב.
גורמי סיכון לפריצת דיסק צווארי
גורמים רבים מגבירים את הסיכון למחלה זו:
בחירות סגנון חיים – כגון שימוש בטבק, העדר פעילות גופנית קבועה, ותזונה לקויה תורמים באופן משמעותי לליקויים בבריאות הדיסק.
הזדקנות – שינויים ביוכימיים טבעיים גורמים לדיסקים חולייתיים להתייבש בהדרגה, מה שמשפיע על חוזק הדיסק והגמישות.
בעיות יציבות – בשילוב עם השימוש הרגיל של מכאניקת גוף נכונה, עלולות למקם לחץ נוסף על עמוד השדרה הצווארי.
שילוב גורמים אלו עם השפעות בלאי יומיות, פציעה, הרמה שגויה של משאות, או פיתול, משפיעים על פריצת דיסק צווארי, העלולה להתפתח פתאום או בהדרגה במשך שבועות או חודשים.
תסמיני פריצת דיסק צווארי
התסמינים זהים להפרעות אחרות כגון תסמיני תסמונת התעלה הקרפלית, בעיות עם סיבוב הכתף ותסמיני גאוט. בקרב חלק מהחולים, פריצת דיסק צווארי עלולה לגרום לדחיסת עמוד השדרה, כשחומר הדיסק לוחץ על עמוד השדרה.
זהו מצב חמור המחייב תכנית טיפול אגרסיבית. תסמיני דחיסה בעמוד השדרה כוללים הליכה מעוותת או כושלת, קשיי מוטוריקה עדינה של הידיים והזרועות, תחושת נימול או תחושות במורד הגב עד הרגליים.
כיצד מאבחנים פריצת דיסק צווארי?
מעניין לציין שלא כל פריצת דיסק צווארי גורמת לתסמינים. חלק מהאנשים מגלים שיש להם פריצת דיסק לאחר בדיקת רנטגן לאיתור מצב קשור. במרבית המקרים, התסמינים מנחים את המטופל לקבל טיפול רפואי. הייעוץ כולל בדיקה גופנית ובדיקה נוירולוגית, סקירת ההיסטוריה הרפואית, הערכת התסמינים והיסטוריה של טיפולים ותרופות אותם ניסה המטופל.
צילום רנטגן נחוץ לשלילת גורמים אחרים לכאבי הגב כגון דלקת מפרקים ניוונית, סריקת CT או MRI, המאמתת את היקף ומיקום הנזק לדיסק. לעיתים קיים צורך בבדיקת myelogram CT, כלומר, בדיקה במהלכה המטופל מקבל זריקת צבע המצביעה היטב על בדיקת ה-CT, ומסייעת לרופא לבחון טוב יותר את הסיבה לכאב.
טיפול בפריצת דיסק צווארי
בתחילה, הרופא עשוי להמליץ על טיפול החלת חום וקור. ביומיים הראשונים מבוצע טיפול קור, המסייע להפחתת הנפיחות, הרגעת התכווצויות שרירים והפחתת הכאבים בידיים ושיפור זרימת הדם.
לאחר מכן מבוצע טיפול חום למשך יומיים נוספים, המגביר את זרימת הדם, מחמם ומרגיע רקמות רכות. זרימת דם מוגברת מסייעת לריקון רעלים מגרים העלולים להצטבר ברקמות כתוצאה מהתכווצות שרירים ופגיעת דיסק.
לעולם אין להניח קרח או חום ישירות על העור, אלא לעטוף את חבילות הקור או החום במגבת עבה ולהניח על המקום הכואב למשך לא יותר מרבע שעה עד עשרים דקות בכל פעם.
טיפול תרופתי כולל תרופות אנטי דלקתיות להפחתת הנפיחות; תרופות להרפיית שרירים והרגעת עוויתות; ותרופות נרקוטית להקלת כאבים עזים, אך הן נקבעות לשימוש קצר מועד. כאבים קלים עד מתונים מטופלים עם תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות (NSAIDs), הפועלות באמצעות הקלת הנפיחות והכאב. יש להתייעץ עם הרופא לגבי השימוש בתרופות אלו.
הרופא עשוי להמליץ על פיזיותרפיה הכוללת שילוב טיפולים שאינם ניתוחיים להפחתת הכאב והגברת הגמישות. קרח וטיפול חום, עיסוי עדין, מתיחות, מתיחת צוואר נכללים בטיפולי פיזיותרפיה. במהלך חודש עד חודש וחצי, רוב המטופלים חווים הקלה בתסמינים ללא ניתוח.
>
