כריתת רחם מהווה את הניתוח הגדול הכי שכיח בקרב נשים בעולם המערבי. התהליך כולל הסרת גוף הרחם, 
צוואר הרחם ובמקרים מסוימים גם את החצוצרות והשחלות. לרוב, החולה מאושפזת לאחר הניתוח למספר ימים לצורך השגחה. תהליך ההחלמה המלא אורך כשבועות ספורים.
סיבות
כריתת רחם הוא כאמור ניתוח גדול והוא מתבצע כאקט טיפולי במקרים הבאים:
- ממאירות באיברי הרבייה הנשיים (רחם, שחלות ולעיתים צוואר רחם).
- שרירנים ברחם (מהווה את הסיבה העיקרית).
- זיהום או כאב באגן (אנדומטריוזיס, מחלת אגן דלקתית).
- חולשה קשה ברצפת האגן המביאה לבליטה של הרחם מתוך הנרתיק.
- דימום רחמי.
אלטרנטיבות
חשוב לציין כי לחלק מהסיבות לביצוע כריתת רחם ישנם טיפולים חלופיים (יעילים במידה זו או אחרת):
- שרירנים – ניתן לטפל באמצעות חסימת עורקי הרחם או כריתת שרירן תוך רחמית.
- חולשת רצפת האגן – ניתן לטפל באמצעים לא ניתוחיים כגון אביזרים שונים או תרגולים.
- אנדומטריוזיס – ניתן לטפל בכאב באמצעות תרופות מאלחשות כאב ולהחליש את התסמינים באמצעים תרופתיים הורמונאליים.
- דימום רחמי – ניתן לטפל באמצעות צריבת רירית הרחם בגישה תוך רחמית
שיטות
קיימות מספר שיטות וטכניקות ניתוחיות להסרת הרחם. כ- 65% מהניתוחים נעשים בחתך הבטן, כ- 25% נעשים דרך הנרתיק והשאר נעשים בטכניקה לפרוסקופית. קיימת גם טכניקה שבה משלבים בין הגישה הנרתיקית לגישה הלפרוסקופית. לכל שיטה יש את היתרונות והחסרונות שלה. השיטה נבחרת על פי מצב החולה, גודל הרחם, ניסיון הרופא המנתח והעדפת המטופלת.
כהכללה, ניתן להתייחס לכללים הבאים:
- עדיפות לשיטה נרתיקית – משקל הרחם המוערך קטן מ- 280 גרם, גודל הנרתיק ומנח הרחם וגובהו מאפשרים גישה נוחה. המחלה שבגינה מבצעים את הניתוח מוגבלת לרחם בלבד (שרירן, דימום רחמי, סרטן צוואר הרחם המוגבל לרחם, חולשת רצפת האגן).
- איסור לביצוע השיטה הנרתיקית – חשד לממאירות בחצוצרות, שחלות ובאגן. הדבקויות בחלל האגן, צורך בהערכת איברי הבטן במחלה סרטנית.
- איסור לביצוע השיטה הלפורוסקופית – בעיות במערכת הנשימה והלב אשר לא מאפשרות מילוי חלל הבטן בגז, גודל הרחם מפריע לגישה לעורקי הרחם, ריבוי הדבקויות באגן.
יתרונות השיטה הנרתיקית לעומת השיטה הבטנית – פחות ימי אשפוז, יותר זול למערכת הרפואית, פחות דימומים, פחות אירועי חום לאחר ניתוח, נוח יותר מבחינה קוסמטית, חזרה מהירה יותר לשגרה ופחות סיבוכים באופן כללי.
על כן, ההמלצה הינו לגשת לניתוח בשיטה הנרתיקית בכל אפשרות שניתן. לא הוכח שום יתרון בכריתת רחם בגישה הלפרוסקופית ועל כן במידה ועדיין המנתח חושב כי יצטרך גישה וראות נוחה יותר, ניתן לבחור בשיטה הנרתיקית המשולבת עם השיטה הלפרוסקופית.
2 נושאים נוספים בהם דנו רבות הם כריתת שחלות מניעתית וגודל כריתת הרחם:
- כריתת שחלות מניעתית – בחולות עם סיכוי גבוה לממאירות שחלתית ובכאלו שעברו את גיל הבלות, יומלץ לכרות את השחלות יחד עם הרחם.
- גודל כריתת הרחם – במרבית המחקרים שנעשו, הוכח כי הנשים היו מרוצות יותר כאשר צוואר הרחם הושאר ולא נכרת יחד עם הרחם. עדיין, יש לבחון כל מקרה לגופו.
סיבוכים
הסיבוכים המוכרים הינם : דימום נרתיקי או תוך בטני, זיהום ופגיעה באיברי אגן סמוכים לרחם (לרוב פגיעה בשופכן או בשלפוחית השתן).
- פגיעה במערכת השתן – בשל נוכחות עצבים המעצבבים את שלפוחית השתן ושרירי האגן בסמיכות לאזור הניתוחי – ייתכנו פגיעות בעצבים אלו וכתוצאה מכך תפקוד לקוי של השלפוחית, דבר אשר יתבטא בבריחת שתן.
- צניחת איברי האגן – בנשים בהן קיימת בעיה מסוימת ברצפת האגן טרם הניתוח לכריתת רחם, תיתכן החמרה בצניחת האיברים ובחולשת שרירי רצפת האגן.
- פיסטולות באגן – כתוצאה מהניתוח תיתכן פגיעה במערכת השתן בצורה כזאת אשר תתבטא בחיבור לא תקין בין חלל מערכת השתן לבין איברי האגן.
>
