בתהליך רבייה תקין, האישה מבייצת ומפרישה ביצית מהשחלות דרך צינור השחלה אל עבר הרחם. הגבר לעומת זאת, מייצר זרע. במצב תקין, הזרע פוגש לראשונה את הביצית בצינור השחלה, אזור בו ההפריה מתרחשת. בהמשך התהליך, העובר מתחיל להתפתח ברחם האשה. אי פוריות מתרחשת כאשר חל שיבוש בתהליך הרבייה. מקור הליקוי עלול לנבוע אצל הגבר או האשה ובמקרים מסויימים אף יחד.
אי פוריות או עקרות, מתייחסים למצב פיזיולוגי לקוי בו יכולת בני הזוג להתעברות נכשלת כתוצאה משלל סיבות וגורמים רפואיים. מקרים בהם בני הזוג מקיימים יחסי מין ללא שימוש באמצעי מניעה (במשך שנה ומעלה) ומתקשים להכנס להריון, מסווגים כאי פוריים.
במדינת ישראל כעשרה אחוזים מכלל הזוגות הנשואים נתונים במצב זה. 40 אחוז ממקרי אי הפוריות מקורם אצל הגבר. 40-50 אחוז מקורם אצל האשה. ב- 10-20 מהמקרים סיבותיהם אינן ידועות.
אי פוריות – גורמי סיכון
ישנן מספר סיבות לאי פוריות בקרב גברים או נשים. להלן חלק מן הסיבות הנפוצות:
- גיל – גורם סיכון עיקרי. אצל נשים וגברים כאחד, קיים יחס הפוך בין הגיל לרמת הפוריות. הסיכוי לפוריות תקינה קטן אצל אנשים מבוגרים. אצל נשים- החל מגיל 35 יכולות ההתעברות קטנות וזאת בגלל רמת הפוריות ההולכת וקטנה. בגילאי 40- 45 פוריות האשה אף שואפות לאפס. אצל גברים המצב זהה. רמת הפוריות אצל גברים בגיל ה- 50 לחייהם נמוכה בהרבה מרמתה בגילאי העשרים.
- עישון – מגביר את הסיכוי לאי פוריות אצל שני בני המין באופן זהה. בנוסף, עישון עלול להוות גורם המשבש את תהליך טיפול הפוריות.
- אלכוהול – צריכתו עלולה להשפיעה על הריון האשה, דבר הנכון גם לגבי כמויות קטנות בלבד. כמו כן, פוריות הגבר עלולה להפגע כתוצאה מצריכת אלכוהול.
- משקל – במדינות מתועשות, עודף משקל והשמנת יתר מהווים גורם עיקרי לאי פוריות אצל נשים. אצל גברים, עודף משקל עלול לגרום לפגיעה באיכות הזרע. אצל נשים המצויות במצב תת משקל, רמת הפוריות פוחתת.
- טבעונים – אצל טבעונים הסיכויים לאי פוריות גבוהים יותר וזאת כתוצאה מצריכה נמוכה של ברזל, אבץ, חומצה פולית, ויטמין B12 ועוד.
- פעילות גופנית מרובה – פעילות גופנית מעל שבע שעות בשבוע משפיעה על תהליך הביוץ. (ביוץ הינו תהליך מחזורי של יציאת ביצית בשלה מהשחלה. במידה והביצית הבשלה מופרית, תהליך ההריון מתחיל).
- מחסור בפעילות גופנית – באורח חיים הכרוך בישיבה מרובה יש קשר לרמת פוריות נמוכה אצל גברים ונשים.
- זיהומים המועברים במגע מיני – בקטריות רבות המועברות דרך מגע מיני בעת קיום יחסי מין, גורמות לנזקים באיברי המין הנשיים. פגיעה באיברים אלו מפחיתה את הפוריות.
- זיהום בלתי מאובחן באגן – מחלת האגן הדלקתי, מחלות מין ועוד.
- חשיפה לכימיקלים – חומרי הדברה, קוטלי עשבים, מתכות (ברזל) וחומרים כימיים רבים נוספים עלולים להשפיע על פוריות הגבר והאשה.
- לחץ נפשי – מחקרים רבים מצביעים על הקשר בין פוריות הגבר והאישה לבין הלחץ הנפשי בו הפרט שרוי – ייצור הזרע ותהליך הביוץ מושפעים מכך.
דרכי טיפול
הטיפול הנדרש תלוי בגורמים רבים. החדשות הטובות הן שב- 85%-90% מהמקרים, בעיות הפוריות נפתרות על ידי קבלת טיפול תרופתי וניתוח. מתחת ל- 3% מהמקרים, הטיפול יבוצע על ידי הפריה חוץ גופית. הפרייה חוץ גופית הינה טכניקת טיפול פולשנית הן בקרב נשים והן אצל גברים אשר במסגרתה הביצית מופרת מחוץ לגוף האשה על ידי הזרע. הביצית הבשלה מוחדרת לגוף (רחם) האשה.
כיום, השינויים האקולוגיים בסביבה בה חי האדם והתרבות המערבית המודרנית שבמרכזה עומד הקרייריסט שבוחר לדחות את שלב ההתרבות לגיל מאוחר יותר, משפיעים גם הם על פוריותו, ומעמיד זוגות רבים בפני בעיית העקרות. כאשר מתעורר חשש לאי פוריות, ההמלצה היא לגשת לייעוץ רפואי וקבלת טיפול תואם.
>
