התקנים תוך רחמיים מהווים חלק בלתי נפרד מאמצעי מניעת ההריון הקיימים כיום, כאשר ניתן למצוא סוגים שונים של התקן תוך
רחמי הפועלים בדרכים מגוונות. במאמר הבא נתייחס להתקן תוך רחמי מירנה, שהוא מההתקנים הנפוצים ביותר הפועלים על בסיס הורמונלי, נסביר לכם מהם היתרונות והחסרונות שלו, ובעיקר למי מכן הוא יכול להתאים.
מהם המאפיינים העיקריים של התקן תוך רחמי מירנה?
המטרה העיקרית של התקן תוך רחמי מירנה היא לשחרר לרחם בקצב קבוע את ההורמון לבונורגסטרל, שעשוי לפעול למניעת הריון בדרכים שונות. ההתקן מאפשר לשלוט בגודל רירית הרחם, ולהביא לכך למעשה שהיא לא תהיה גדולה מספיק על מנת שתוכל לקלוט הריון בתוך הרחם. לצד זה ההתקן מסייע לעבות את הריר הקיים בצוואר הרחם, באופן היוצר מחסום המונע כניסת זרע, וכן למנוע בחלק מהמקרים את שחרורה של הביצית (הליך הביוץ). שימו לב שמרגע הוצאת ההתקן מגוף האישה, כפי שעשוי להתרחש במצבים שונים, היא חוזרת להיות פוריה במלוא מובן המילה.
חשוב להדגיש שלצד הייעוד העיקרי שלו למניעת הריון, התקן תוך רחמי מסוג מירנה עשוי להיכנס לתמונה בדרכים שונות. הוא משמש להתמודדות עם מצבים של דימום וסתי מוגבר, בעיקר עקב אותה בקרה על התפתחותה של רירית הרחם. יש נשים המשתמשות בו כשחקן מרכזי בתמונת הטיפולים ההורמונליים החלופיים, במטרה להפחית את התסמינים הכרוכים בתהליך הפסקת המחזור החודשי (מנופאוזה) בקרב נשים, בעיקר בגילי 55-45.
השימוש בהתקן תוך רחמי מירנה אינו אפשרי עבור נשים אלרגיות לחומרים הפעילים, לנשים בהריון, לנשים הסובלות מסוגים שונים של סרטן או מדלקות קיימות וחוזרות באגן הירכיים או בצוואר הרחם, לנשים החוות הפרשות חריגות או בלתי נעימות מהנרתיק ועוד.
למה לשקול שימוש בהתקן תוך רחמי מירנה?
התקן תוך רחמי מירנה מציע כמה יתרונות מרכזיים. הראשון שבהם הוא היעילות שלו, שנמשכת לפרק זמן ארוך: הוא עשוי להיות יעיל, באחוזים גבוהים, לתקופה העומדת על כחמש שנים במקרה של מניעת הריון או טיפול בדימום יתר של הווסת, ולארבע שנים בשימושים אחרים. ההתקן עשוי להקל על מצבים של דימום עז בווסת או כאבי מחזור קשים, מה שמקל על מצבן של נשים רבות, ומנגד אינו טומן בחובו הפרעה לקיום יחסי מין.
כאשר ההתקן מושם בגוף האישה על פי הספר ובמלוא הזהירות, מדובר כאן באמצעי מניעה הנחשב לבטוח בכל קנה מידה, כולל בזמן הנקה או עבור נשים המשתמשות במקביל בתרופות להתמודדות עם מחלות ובעיות שונות. ההתקן הופך לאחד הפתרונות האפשריים היחידים עבור נשים שמסיבות כאלה או אחרות אינן יכולות להתבסס על אמצעי מניעה הכוללים בתוכם אסטרוגן.
האם יש גם חסרונות?
מן העבר השני של המשוואה, חשוב להצביע על כמה חסרונות הנוגעים לשימוש בהתקן תוך רחמי מירנה, או אפילו להתקן תוך רחמי כמכלול. בחודשים הראשונים שלאחר התקנתו עלולה האישה לחוות דימומים באופן בלתי סדיר, לצד כאבי ראש, רגישות יתר בשדיים או הופעת פצעי אקנה במקומות שונים בגוף. יש נשים שאינן מרוצות מהשינויים החלים בווסת, במסגרתם היא עשויה להפסיק לחלוטין, ואף חוות במקביל תנודות קיצוניות במצב הרוח או בחשק המיני (תופעות לוואי שנחשבות אמנם לנדירות, אבל עדיין אפשריות).
ההליך הכירורגי במסגרתו מותקן ההתקן בגוף האישה אמור להיות קצר מועד, פשוט ונטול כאבים כאשר הוא נעשה על ידי גורם מיומן, באמצעות הטכנולוגיות החדישות המוצעות כיום. עם זאת הוא עלול להיות לא נעים ואף כואב עבור חלק מהנשים, מסיבות שונות.
חשוב לזכור שבניגוד לחלק מאמצעי המניעה האחרים, בראשם כמובן הקונדומים, התקן תוך רחמי אינו מספק כל הגנה בפני מחלות מין. נשים בעלות התקן תוך רחמי עלולות לכן להידבק במחלות מין, כשאצל חלקן יתפתח כתוצאה מהשילוב שבין המחלה לבין ההתקן גם זיהום מקומי באגן ה"תורם" לתחושת חוסר הנוחות.
>
